top of page

חיים עם עיוורון

לראות עם הלב

מפגש חינוכי, מעצים ומרגש עם חמוטל רוזן

במפגשים שלי עם ילדים ובני נוער אני פותחת ואומרת להם: "תסתכלו עליי ותגידו לי, בלי להתבייש, מה הדבר הראשון שאתם רואים כשאתם מביטים בי?" הצעירים הללו עונים לי קצת בהיסוס: "את עיוורת", ואני משיבה להם: "נכון. אני אכן עיוורת, וזו עובדה. אבל למעשה אני הרבה יותר מזה – אני מטפלת באנשים בתפקידי כעובדת סוציאלית וגם מטפלת בחולים באמצעות מוזיקה, אני מנגנת בחליל ובגיטרה ושרה, ואני גם בעלת משפחה משלי: נשואה לניצן ואמא של תום ודרור - שלושתם רואים,   קוראת סיפורים לילדיי, שרה להם ומשחקת איתם, וגם מבשלת ומכבסת... בסך הכול אני כמו כל אישה, אלא שיש לי מוגבלות שנקראת עיוורון".
בסיום הפעילות החווייתית שאני מובילה במפגש אני אומרת להם: "כשיֵצא לכם לפגוש ילד או ילדה איש או אישה שיש להם מוגבלות כלשהי, אני מקווה שתזכרו שקודם כול ולפני הכול הם בני אדם".

אני שמחה להציג את עצמי:

שמי חמוטל רוזן, אני עיוורת מלידה. נולדתי וגדלתי בקיבוץ כפר חרוב שבדרום רמת הגולן, וכיום מתגוררת בירושלים עם משפחתי הקטנה: בן זוגי ושני ילדיי. אני עובדת סוציאלית ומטפלת במוסיקה, וגם מנחה מפגשים על חיים עם עיוורון. 
בלימודיי האקדמיים סיימתי שני תארים: תואר ראשון בעבודה סוציאלית - BA, מאוניברסיטת חיפה; תואר שני בטיפול במוזיקה - MAAT (Master of Arts in Art Therapy), מהמכללה האקדמית לחינוך על שם דויד ילין, ירושלים.
אל המפגשים עם ילדים ובני נוער אני באה מתוך תחושת שליחות ואמונה שככל שנקדים לעורר שיח כן ופתוח על השתלבות בחברה של אנשים שיש להם מוגבלויות ולתווך להם את המסרים האנושיים המשותפים לכל בני האדם, כך נקל על כולם לחיות בטוב - גם על אלו המכונים "רגילים" וגם על אלו שנושאים עימם מוגבלות כזו או אחרת.
התכנים במפגשים שאובים מחוויותיי האישיות - מתקופות הילדות וההתבגרות שלי, שבהן תמיד השתלבתי במסגרות הרגילות, דרך שנת השירות ושנת השירות הלאומי, שנות לימודיי באוניברסיטה, נישואיי וההורות שלי עם ניצן לשני בניי, ועד השתלבותי בשוק העבודה כשכירה וכעצמאית. 

DSC_7075.jpg

"חמוטל, תודה ענקית על שיח מעניין וכנה עם הילדים. על החיים בכלל, על מה שנראה, שאינו נראה וגם מה שביניהם. תודה על שיתוף סיפור החיים, על השוני והדמיון, האתגרים והיצירתיות ועל קבלת האחר. היה מרתק והילדים התרגשו מאוד!"

ניצן לינטון

מה במפגשים?

המפגשים מבוססים על השתתפות הנוכחים בשיח פתוח ובפעילות חווייתית. בכל מפגש אני מספרת לתלמידים פרקים מחיי ומעודדת שיחה אינטראקטיבית בינינו על אתגרי החיים שלי כעיוורת ועל מגוון דרכים להתמודדות איתם, ואני גם מזמנת להם התנסות חווייתית פעילה הפותחת בפניהם צוהר לעולמי. בשלב מסוים במפגש אני מסתייעת, בתיאום מראש, באחת המורות להנחיית הפעילות, ובזה אחר זה עולים אל "הבמה" מתנדבים ומתנדבות, והם מתנסים בעיניים עצומות בזיהוי חברים, בניחוש טעמים, במסלול מכשולים ועוד. במעברים בין הסיפורים והשיחות לפעילויות בהשתתפות התלמידים אני שרה ומנגנת לפניהם ומזמינה אותם להאזין למוסיקה בתשומת לב ולתרגל הקשבה עמוקה בעצימת עיניים. בכל מפגש אני מובילה את השיח: אני שואלת את המאזינים הצעירים שלי שאלות, מתייחסת בכבוד ובפתיחות לתשובותיהם החכמות והמצחיקות, והכי חשוב בעיניי: אני מאפשרת מרחב לשאלות הסקרניות שנובעות מהם.
לקראת סיום של כל מפגש אני מחלקת למשתתפים כרטיס תודה המודפס בכתב ברייל:)

WhatsApp Image 2025-06-16 at 16_edited.j
WhatsApp Image 2025-06-16 at 16.16.34 (1).jpeg

למי המפגשים מתאימים

את המפגשים לתלמידים בניתי בעבור שלוש קבוצות של שכבות גיל אלו:
ילדי בי"ס יסודי – כיתות א-ג; כיתות ד-ו; ותלמידי חטיבות ביניים ותיכון – כיתות ז-יב

התכנים במפגשים דומים בשלוש הקבוצות, אך דרכי ההעברה, המטרות והדגשים שונים מעט ומותאמים לקהל היעד שבכל אחת. 

כיתות א-ג  
מתן מענה לסקרנות הטבעית במפגש עם אדם שיש לו מוגבלות, בדגש על ניפוץ מיתוסים שגויים על עולמם של אנשים כאלה; וכן - הצעת דרכים למתן עזרה מתאימה לזקוקים לסיוע בלי לפגוע ברגשותיהם.

כיתות ד-ו 
עידוד להכרת עולמו של אדם אחר ולקבלת השונה, בדגשים על ניפוץ מיתוסים שגויים על עולמם של אנשים שיש להם מוגבלויות, על מניעת חרם כלפיהם והימנעות מפגיעה ברגשותיהם; וכן - הצעת דרכים למתן עזרה מתאימה ומכבדת לזקוקים לסיוע.

כיתות ז- יב
דגשים על היחס לאנשים שיש להם מוגבלויות ועל חשיבות שילובם בחברה ובשוק העבודה גם מתוך הבנת היתרונות שהם יכולים להביא איתם; על אמונה של אנשים כאלה במסוגלותם, ועל פריצת הגבולות של עצמם גם כשהחברה סביבם אינה ערה ליכולותיהם.

בכל קבוצות הגיל מודגמות דרכים להצעת עזרה נכונה ומכבדת לזקוקים לסיוע, מתוך הקשבה לצורך של כל אישה ואיש באותו רגע.

"ברצוני להמליץ בחום על פעילות מרתקת ומשמעותית עם חמוטל, אישה מעוררת השראה אשר מצליחה בדרכה הייחודית לקרב ילדים לנושא החיים עם עיוורון. חמוטל מהווה מודל חי לנחישות, עוצמה והתמודדות עם מגבלה – וכל זאת בגישה נעימה, נגישה, מותאמת לגיל ומלאת השראה. במהלך המפגש הילדים משתתפים בפעילויות חווייתיות המאפשרות להם להתנסות ולהבין, ולו במעט, את עולמם של אנשים עם עיוורון. הפעילות מלווה בשיח פתוח וכן, בו חמוטל עוזרת לנפץ מיתוסים, לעורר סקרנות ולהעמיק את ההבנה והאמפתיה כלפי אנשים עם מוגבלויות. התגובות של הילדים לאחר המפגש מדברות בעד עצמן – מדובר בחוויה מעצימה, מרגשת ובלתי נשכחת. מומלץ בחום לכל מסגרת חינוכית השואפת לחנך לערכים של סובלנות, קבלה והכלה.

נועה אשכול, בית ספר ״מצפה גולן״ - רמת הגולן"

פרטים חשובים

  • משך כל מפגש כשעה (אפשר גם להזמין מפגש כפול)

  • מספר המשתתפים אינו מוגבל וכל עוד יש תנאים נוחים לקיומו, כגון: הגברה טובה, במה, מספיק מקומות ישיבה נוחים למשתתפים, וכדומה

  • בגילאים הבוגרים אני משלבת מצגת – יש צורך באמצעי הקרנה.

  • בכל מפגש אני נעזרת באחד מאנשי החינוך בבית הספר להנחיית המפגש - יש לקבוע מראש מי האיש/ה לשם תיאום העזרה הדרושה.

עוד משובים על מפגשים איתי

מאת צוותי הוראה, הורים ומשתתפים בני גילים שונים

"באים לשמוע את הבחורה העיוורת עם הקשיים.. ומולנו נגלית דמות עמוקה המתנהלת בחייה כאשה נורמטיבית הכובשת דרכים של ידע, התפתחות והישגים בתחום הטיפול. אני נאלמת דום מול העוצמה של הנתינה לקשיש  ולחולה וליכולת של חמוטל לראות בו אדם. האמונה שלה במוסיקה, בכתף המנגנת ביידיש ממחוזות רחוקים. לא מוותרת , מגדלת משפחה וממשיכה, ככל האדם מול הקשיים ועם  האופטימיות.  צליל הפעמונים ומיתרי הגיטרה פרטו על נימי נפשי"

מרגו ורדי

"חמוטל יקרה, את היית מקסימה בהרצאה. הסתכלתי על האנשים וכולם היו קשובים אלייך. הם היו סקרנים לשמוע איך אדם עיוור מתנהל ביומיום, ייתכן שלא הייתה להם הזדמנות  לנהל שיחה כזאת ולשאול את השאלות המסקרנות. אני שמחה שנתת להם את ההזדמנות הזאת - תודה!."

הדר אשל

"חמוטל רוזן הנפלאה הגיע אלינו להעביר הרצאה לחברי דגניה א. הנושא היה כיצד להיות הורה עיוור, על הקשיים והתמודדות. המועדון לחבר היה מלא עד אפס מקום! חמוטל פתחה בשיר מקסים בקולה הנעים וגם פרטה על גיטרה. ואז סיפרה על חייה ועל החתונה ובן זוגה וגם על ילדיה. הייתי מרותק לדבריה כמו כל מי שישב בקהל. הדרך היפה והפשוטה בה חמוטל מתארת את חייה ממיסה את הלב. כאשר הגיע שלב השאלות היו לכולם המון שאלות לשאול וחמוטל ענתה בסבלנות ובנועם על כל השאלות וגם עודדה אותנו להרגיש נוח לשאול. לסיכום: הייתה הרצאה מרתקת ומעצימה! ואני ממליץ לכולם לשמוע את ההרצאה של חמוטל! אני אשמח מאוד להזמין אותה שוב."

כינר נתן, רכז התרבות של דגניה א

bottom of page